פסק-דין בתיק ה"פ 7123-06-11

זוהי תובענה לאכיפת זכרון דברים שנערך בין הצדדים.

1.                    רקע

(א)                המבקשים הם בני זוג שביקשו למכור נכס המצוי בחלקה 111 בגוש  4274 שברחוב הנביאים 10 בראש העין (להלן:- " הנכס"). הנכס הוא אחד משלושה נכסים המצויים בחלקה זו. עובר לעריכת זכרון הדברים נושא תובענה זו, היה הנכס רשום במנהל מקרקעי ישראל (להלן:- " המנהל") בחכירה מהוונת על שם הוריו של המבקש (להלן:- " המבקש"), שלום וזהרה קרואני.

(ב)                 ביום 26.10.10 חתמה המבקשת (להלן:- " המבקשת") עם המשיב 1, אביו של המשיב 2 (להלן:- " האב" ו" הבן" בהתאמה), על מסמך הנושא את הכותרת "זכרון דברים" (להלן:- " זכרון הדברים"), שבו סוכם כי האב ירכוש את הנכס מהמבקשת. הבן נכח במעמד זה וסייע לאביו בניהול המשא ומתן. במעמד החתימה על זכרון הדברים נכח גם המתווך מטעם המבקשים, מר עדיאל בשארי (להלן:- " המתווך").

(ג)                  בזכרון הדברים, הכולל שבעה סעיפים, סוכם כי הנכס יימכר לאב במחיר 1,900,000 ש"ח, וכי התמורה תשולם במועד חתימת ההסכם. עוד נקבע כי גם מסירת החזקה בנכס תתבצע ביום החתימה על החוזה, וכי החוזה ייחתם תוך 14 יום. את זכרון הדברים ערך בא-כוח המבקשים, עו"ד יניב כהן (להלן:- " ב"כ המבקשים").

(ד)                 יצויין כבר עתה כי הצדדים חלוקים ביניהם הן באשר לתוקף זכרון הדברים, הן  על השאלה האם במעמד החתימה על זכרון הדברים הובהר למשיבים כי המבקשים אינם רשומים כבעלי הזכויות בנכס וכי יש להשלים את העברת הזכויות מהורי המבקש למבקשים.

(ה)                החוזה לא נחתם תוך 14 יום כפי שצוין בזכרון הדברים. במהלך החודשים שלאחר מכן טיפל עו"ד שמואל צברי, מטעם המבקשים, בהליכים הנוגעים להעברת הזכויות בנכס ורישומן על שם המבקשים.

(ו)                  ביום 16.1.11, כשלושה חודשים לאחר עריכת זכרון הדברים, שלח עו"ד משה פולק (להלן:- " ב"כ המשיבים") מכתב לב"כ המבקשים (נספח "ו" לתובענה), בו טען בין היתר, כי על אף שבמועד החתימה על זכרון הדברים הציגה המבקשת מצג שלפיו הנכס רשום על שמה, התברר כי הדברים אינם נכונים וכי במצב הנוכחי לא ניתן לרכוש את הנכס. ב"כ המשיבים הודיע כי אם לא יועברו אליו תוך שבעה ימים מסמכים המוכיחים זכויות רשומות של המבקשים בנכס, יבטלו המשיבים את זכרון הדברים וידרשו מהמבקשים את הפיצוי המוסכם הנקוב בו (להלן:- " הודעת הארכה").

(ז)                  עשרה ימים לאחר מכן, ביום 26.1.11, שלח ב"כ המבקשים מכתב לב"כ המשיבים בו כפר בטענה שלפיה המבקשים הטעו כביכול את המשיבים (נספח "ז" לתובענה), ולגופו של תהליך השלמת העסקה הוסיף כי בימים הקרובים יועברו המסמכים הנדרשים לידי המבקשים וניתן יהא לפעול להשלמת העסקה. המבקשים אף שילמו דמי היוון למנהל (נספח "ח" לתובענה").

(ח)                כשלושה שבועות לאחר מכן, ביום 15.2.11, שלח ב"כ המבקשים מכתב נוסף לב"כ המשיבים (נספח "ט" לתובענה), בו ציין כי "הנכס נמצא בהליכי רישום" על-שם המבקשים וכי ניתן יהיה, אפוא, להשלים את העסקה. ב"כ המבקשים הוסיף כי אם ברצונם של המשיבים להשלים את העסקה בטרם יושלם הליך הרישום - ניתן להפקיד את התמורה בנאמנות משותפת.

(ט)                ביום 28.2.11, למעלה מחודש לאחר שליחת הודעת הארכה, שיגר ב"כ המשיבים מכתב לב"כ המבקשים שבו הודיע על ביטול זכרון הדברים (להלן:- " הודעת הביטול"). בהודעת הביטול צוין כי נוכח העובדה שבפרק הזמן המשמעותי שעבר מאז החתימה על זכרון הדברים לא הוסדר רישום הזכויות בנכס על שם המבקשים, מבוטל זכרון הדברים ובכוונת המשיבים לתבוע מהמבקשים את הפיצוי המוסכם (נספח "יא" לתובענה).

(י)                  ביום 2.3.11 שיגר ב"כ המבקשים מכתב לב"כ המשיבים (נספח "יב" לתובענה) בו ציין כי ככל הנראה "עד סוף השבוע הבא יועברו הזכויות באופן פורמאלי" וכי המבקשים עומדים על השלמת העסקה. ב"כ המבקשים הוסיף וביקש כי המשיבים ישקלו בשנית את עמדתם באשר לביטול זכרון הדברים. הודעה נוספת נשלחה ביום 7.3.11 ובה צוין כי נראה שהרישום יסתיים "תוך 48 שעות". למכתבים הללו לא ניתנה תשובה על-ידי המשיבים.

(יא)              ביום 17.3.11 שלח ב"כ המבקשים מכתב נוסף לב"כ המשיבים (נספח "יג" לתובענה), אליו צירף מסמכים המעידים על העברת רישום הזכויות בנכס על שם המבקשים. ב"כ המבקשים ביקש במכתב זה לקבוע מועד להשלמת העסקה. ב"כ המבקשים חזר על פנייה זו פעמיים נוספות בימים 30.3.11 וב- 6.4.11 (נספחים "יד" ו-"טו" לתובענה).

(יב)              ביום 6.4.11 הושלם הליך רישום זכויות המבקשים על הנכס במנהל.

(יג)                ביום 12.4.11 שלח ב"כ המשיבים מכתב לב"כ המבקשים (נספח "טז" לתובענה) ובו הודיע כי זכרון הדברים בוטל כבר בהודעת הביטול שנשלחה. עם זאת, ציין ב"כ המשיבים כי אף על פי שהעסקה אינה תקפה עוד, יהיו המשיבים מוכנים לרכוש את הנכס, ואולם זאת במחיר 1,500,000 ש"ח (מחיר הנמוך ב-400,000 ש"ח מהמחיר הנקוב בזכרון הדברים), ובכפוף להשלמת מסמכים דרושים נוספים.

(יד)              לאחר שהוחלפו בין הצדדים מכתבים נוספים ברוח דומה (נספחים יז, יח, יט לתובענה), ומשהצדדים לא הגיעו להסכמה, הגישו המבקשים ביום 5.6.11 תובענה זו למתן סעד הצהרתי שלפיו זכרון הדברים שנערך בין הצדדים תקף. ביום 20.11.11 נערך לפני דיון הוכחות שבו נחקרו המבקשת, הבן והמתווך. הצדדים הגישו סיכומים בכתב והגיעה העת למתן פסק-דין.

2.                    טענות הצדדים

טענות המבקשים

(א)                זכרון הדברים מחייב את הצדדים וביטולו נעשה שלא כדין. במהלך המשא ומתן שקדם לחתימה על זכרון הדברים הובהר למשיבים כי הנכס נמצא בהליכי רישום וכי עדיין לא נרשמו זכויות המבקשים בנכס. המבקשים אף לא נדרשו להעביר את הזכויות הרשומות כתנאי לחתימת ההסכם הסופי.